בן חנה ויהודה, נולד ביום כ"ט בניסן תר"ץ (27.4.1930) בעיר לבוב, פולין ועלה ארצה עם הוריו ביום 29.2.1932. למד בבית-ספר עממי בתל-אביב והשתלם במקצוע החשמלאות בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין. עוד בגיל 13 הצטרף לגדנ"ע. בהיותו בן 14 נתפס באחת מפעולות המחתרת ונדון להתנהגות טובה למשך שנה. בשנת תש"ה הצטרף לתנועת "הצופים" וזמן קצר אחרי-כן שימש כגזבר הסניף. לאחר תום שנת הפיקוח חזר לתפקידו ב"הגנה" וסיים קורסים שונים. בעוצר הגדול ב"שבת השחורה" (29.6.1946), נאסר עם חבריו בקיסריה וישב ימים מספר בכלא עתלית.

לאחר החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, היה בין המתנדבים הראשונים ל"הגנה". לחם בשורות חטיבת "גבעתי", בחיל השריון, השתתף בהגנת שכונת "המכבי", אחר-כך הועבר להגנת בית הקרן-הקיימת-לישראל בבית דגון. הוא השתתף בהגנה על בן שמן הנצורה ובקרבות על חולדה הערבית, קוביבה ובית-סוסין. בליל 2-3 ביוני 1948, במסגרת מבצע "פלשת", תקפו כוחות "גבעתי" את המערך המצרי ליד גשר אשדוד (גשר "עד הלום" כיום). ההסתערות נבלמה באש כבדה של האויב והכוחות נאלצו לסגת. ההתקפה נכשלה אמנם, אך אילצה את המצרים להיערך במקום ובלמה את התקדמותם צפונה. בקרב זה נפל ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). אחרי שחרור אשדוד נאספה גופתו עם גופות חבריו שנפלו עימו והועברו למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.

לזכרו שינתה משפחתו את שמה לשלומי.